נניח שלנועה יש:
100 KAS
במצב רגיל, אם נועה מורשית להשתמש בהם, היא יכולה להחליט לאן לשלוח אותם.
למשל:
100 KAS → דן
או:
60 KAS → דן40 KAS → מאיה
אבל מה אם רוצים להגביל מראש מה מותר לעשות?
דמיינו שאפשר לקבוע כלל ל־100 KAS של נועה:
“אפשר להשתמש ב־100 KAS האלה - אבל רק בדרך מסוימת.”
לדוגמה:
לפחות 80 KAS חייבים לעבור לדן.
נועה יכולה ליצור עסקה, אבל היא חייבת לעמוד בכלל.
איך זה נראה?
לנועה יש 100 KAS.
ל־100 KAS האלה הוגדר כלל:
לפחות 80 KAS חייבים לעבור לדן.
נועה מנסה:
80 KAS → דן20 KAS → נועה
✓ הכלל נשמר.
אבל אם נועה מנסה:
100 KAS → מאיה
✕ העסקה לא עומדת בכלל.
גם אם נועה רשאית להשתמש ב־KAS האלה, היא לא יכולה להתעלם מהכלל.
הדוגמה ממחישה את הכלל ומתעלמת מעמלת העסקה.
לרעיון הזה קוראים Covenant
Covenant מאפשר לקבוע מראש איך יהיה מותר להשתמש ב־KAS בהמשך.
במקום לבדוק רק:
האם מי שמנסה להשתמש ב־KAS באמת מורשה לעשות זאת?
אפשר לבדוק גם:
האם העסקה עומדת בכללים שנקבעו ל־KAS האלה?
למה זה שימושי?
כללים כאלה מאפשרים לבנות דברים מורכבים יותר.
כספת דיגיטלית - KAS שאפשר להעביר רק בתנאים מסוימים.
חלוקה קבועה - עסקה שחייבת לחלק סכום לפי כלל שנקבע מראש.
נכס עם כללי העברה - שימוש שחייב להמשיך לשמור על כללים מסוימים.
האפשרויות המדויקות תלויות במה שהרשת מאפשרת.
הרעיון המרכזי: גם מי שרשאי להשתמש בנכס צריך לעמוד בכללים שנקבעו לשימוש בו.