BPS - מה באמת אומר "10 בלוקים בשנייה"?

BPS סופר בלוקים - לא עסקאות

נניח שבשנייה אחת נוצרו עשרה בלוקים.

יכול להיות שבכל בלוק יש:

10 עסקאות,

או 100,

או 200,

או כמעט בכלל לא.

לכן:

10 BPS לא אומר 10 TPS.

וגם לא אומר "פי 10 עסקאות".

כדי לדעת כמה עסקאות אפשר לעבד צריך לדעת גם כמה פעילות יכולה להיכנס לכל בלוק.

לא כל עסקה תופסת אותו מקום

גם המילה "עסקה" קצת מטעה.

עסקה פשוטה יכולה להשתמש בכסף ממקור אחד ולשלוח אותו לשני יעדים.

עסקה אחרת יכולה להכיל יותר מקורות, יותר יעדים או מידע נוסף.

השנייה דורשת יותר מקום ועבודה מהמחשבים שבודקים אותה.

לכן אין מספר אחד קבוע של:

"X עסקאות נכנסות לבלוק."

זה תלוי בסוג העסקאות.

דוגמה פשוטה מ-Kaspa

במסמכי Kaspa מופיעה דוגמה של עסקה טיפוסית פשוטה:

קלט אחד → שני פלטים

למשל:

נועה משתמשת בסכום אחד שהיה ברשותה,

חלק עובר לדן,

והיתרה חוזרת אליה.

לפי החישוב המתועד, בלוק שמלא רק בעסקאות מהסוג הזה יכול להכיל בערך 245 עסקאות.

עכשיו אפשר לעשות ניסוי מחשבתי פשוט:

245 עסקאות בבלוק

×

10 בלוקים בשנייה

=

כ-2,450 עסקאות בשנייה

אבל חשוב לשים לב:

זה לא אומר ש-Kaspa היא "רשת של 2,450 TPS"

זה אומר רק:

אם כל הבלוקים היו מלאים ורק בעסקאות הפשוטות האלה - זה סדר הגודל שהיה מתקבל בדוגמה הזאת.

במציאות עסקאות שונות זו מזו, בלוקים לא תמיד מלאים ויש מגבלות ומשאבים נוספים.

לכן זה תרגיל להבנת הקשר בין BPS ל-TPS, לא הבטחת ביצועים.

ומה לגבי Bitcoin?

Bitcoin יוצר בערך בלוק אחד בכל עשר דקות בממוצע.

גם שם מספר העסקאות בבלוק אינו קבוע.

עסקת Bitcoin פשוטה יכולה להיות קטנה יחסית. אם בלוק היה מלא רק בעסקאות פשוטות כאלה, סדר הגודל יכול להיות בערך 7,000 עסקאות בבלוק.

גם זו המחשה פשוטה, לא מספר קבוע שכל בלוק מכיל.

וזה מראה משהו חשוב:

אי אפשר להשוות רשתות רק לפי מספר הבלוקים.

Kaspa לא לוקחת "בלוק Bitcoin" ופשוט יוצרת עשרה כאלה בכל שנייה.

גודל הבלוקים, סוג העסקאות, כללי הקיבולת וקצב יצירת הבלוקים הם כולם חלק מהתכנון.

אפשר לראות את ההבדל על פני עשר דקות

בעשר דקות בממוצע:

Bitcoin → בערך בלוק אחד

Kaspa ב-10 BPS → בערך 6,000 בלוקים

אבל המשפט הזה עדיין לא אומר:

"Kaspa מעבדת פי 6,000 יותר עסקאות."

הוא אומר רק:

Kaspa מחלקת את העבודה להרבה יותר אירועי בלוק לאורך אותו זמן.

כדי לדעת כמה פעילות באמת אפשר לעבד צריך להסתכל גם על מה שנכנס לכל אחד מהם.

אז מה זה TPS?

TPS - Transactions Per Second שואל שאלה אחרת:

כמה עסקאות אפשר לעבד בשנייה?

לכן כדאי להפריד:

BPS = כמה בלוקים נוצרים.

TPS = כמה עסקאות מעובדות.

אלה שני מדדים שונים.

BPS משפיע על TPS האפשרי - אבל לא קובע אותו לבד.

להיכנס מהר לבלוק ולהיות בטוחים בעסקה - אלה לא בדיוק אותה שאלה

נניח ששלחתם עסקה ובתוך זמן קצר היא כבר מופיעה בבלוק.

זה אומר שהיא קיבלה מקום מהר.

אבל שאלה אחרת היא:

מתי יש מספיק ביטחון כדי להסתמך עליה?

הביטחון תלוי גם בדרך שבה הפרוטוקול מסדר את הבלוקים, בעבודה שמצטברת ובסיכון שהסדר עדיין ישתנה.

לכן:

מהר להיכנס לבלוק ו- בטוח מספיק להסתמך על העסקה

אלה לא בדיוק אותה שאלה.

יותר בלוקים פירושם יותר עבודה לצמתים

אם נוצרים יותר בלוקים בכל שנייה, ה-Nodes צריכים:

לקבל יותר בלוקים,

לבדוק יותר בלוקים,

לעקוב אחרי יותר קשרים ביניהם,

ולהישאר מסונכרנים עם הרשת.

לכן כשמעלים את קצב הבלוקים, צריך לוודא שגם מחשבים רגילים עדיין יכולים לעמוד בקצב.

וזה חשוב בגלל ביזור.

אם רק מחשבים חזקים ויקרים מאוד מסוגלים לבדוק את הרשת בעצמם, פחות אנשים יוכלו להפעיל Node.

ואז יותר משתמשים יהיו תלויים בשירותים גדולים שיבדקו את הרשת בשבילם.

לכן השאלה היא לא רק:

"כמה מהר אפשר ליצור בלוקים?"

אלא גם:

"כמה אנשים עדיין יכולים לבדוק את הרשת בעצמם?"

וזה בדיוק אחד הדברים ש-Decentralization - ביזור בוחן.

מה חשוב לקחת מהעמוד הזה?

BPS אומר כמה בלוקים נוצרים בשנייה.

הוא משפיע על קצב העבודה של הרשת, אבל לא אומר לבדו:

כמה עסקאות אפשר לעבד,

כמה מהר עסקה מופיעה,

או מתי אפשר כבר לסמוך עליה.

וככל שמעלים את קצב הבלוקים, צריך לוודא שה-Nodes עדיין יכולים לבדוק הכול ולהישאר מעודכנים.